איך לדעת אם חברה היא סביבתית באמת

לאחר שקיבלתי מספר פניות בנושא, הבנתי שקיים צורך בסיסי להבין איך עושים מחקר סביבתי אודות חברה קיימת. חברות רבות הרי מבטיחות שהן ״אקולוגיות״ או ״אורגניות״ או עושות ״מאמצים לעבר קיימות״, ועלינו בתור צרכנים לבחון את האמיתיות של האמירות האלה. קל להגיד, קשה ליישם. ויותר מזה – חברות רבות משתמשות במצפון של הצרכנים, מבלי לתת את הדעת עד הסוף לנושאים החשובים באמת. צריך וחשוב להבין שלא כל תו ירוק משמעותו שינוי אמיתי. לצורך הדוגמא, לאחרונה הועבר חוק לאיסור השימוש בקשיות פלסטיק. לאחריו, חברות מזון רבות עברו לקשיות נייר והבטיחו מאמצים ירוקים למען המטרה. מהלך כזה, הגם שהוא חשוב, לא אומר דבר על שאר הפעולות של אותה חברה- שבמקרים מסוימים נשארו מזהמות ומזיקות לסביבה. אתם בטח כבר מכירים את השם הרווח ״Greenwash״ – מדובר בחברות שרוכבות על הטרנד הירוק רק מבחינה שיווקית, ללא שינוי מעשי בפועל.

הבעיה הגדולה מתחילה בחברות עם הצהרות כגון ״100% מתכלה״ – הצהרה שאין לצרכן שום דרך לאמת. מבדיקה מדוקדקת לצערי לפעמים מגלים שמדובר בהטעיה אחת גדולה. או לחילופין מגלים שגם אם המוצר באמת מתכלה- הדבר דרוש אמצעים שאין לנו בבית. כך, בצורה שבה אנחנו הופכים את המוצר לפסולת הוא מזהם בכל מקרה.

גם אני בעצמי נתקלת לא פעם בחברה חדשה שאני לא מכירה עם הבטחות על חומרים טבעיים, אריזה ממוחזרת וכו׳. במבט שטוח וראשוני קשה לדעת האם החברה דוברת אמת.

הלכתי ועשיתי מחקר על מנת ליצור לכם את המדריך המושלם.

המדריך לבדיקת אמינותה הסביבתית של חברה

1. בדיקת שקיפות באתר החברה

הצעד הראשון הוא פשוט לחפש מידע באתר החברה. כמה החברה מגלה לגבי המאמצים הסביבתיים שלה? האם היא חושפת את החומרים שבהם היא משתמשת? ומה לגבי שרשרת האספקה? מניסיון, חברות שהנושא הסביבתי נמצא על סדר היום שלהן יקדישו בדר״כ קטגוריה באתר לעיסוק בנושא. במותג ראוי אנחנו נמצא תשובות והסברים לתהליכים שעוברים על המוצר. במותג עם ״שטיפה ירוקה״ לעומת זאת, אנחנו נמצא הצהרות כלליות ומידע מבלבל.

שימו לב שאף חברה היא לא 100% טובה, זה טבעי ואנושי. כולנו נמצאים בתהליך, ולכן חברה כנה תראה לנו את המטרות והיעדים שלה קדימה.

2. בדיקת חומרי המוצר

החומרים שמהם עשוי המוצר הם כמובן פרמטר ראשוני וחשוב. חברות רבות אוסרות למשל על שימוש בעור אמיתי, ואת נזקיו של החומר פלסטיק אין צורך להסביר. שימו לב לחברות שטוענות להיות סביבתיות בעזרת שימוש בפלסטיק ממוחזר. התהליך של מיחזור פלסטיק והפיכה לחומר חדש הוא הרבה פעמים רעיל בפני עצמו.

בתחום האופנה יש צורך לבדוק את הבדים. בדים סביבתיים הם ממוחזרים או לחילופין טבעיים – כמו פשתן, המפ (hemp), טנסל (tencel) או כותנה אורגנית (לא רגילה). בנוסף לבדים צריך לבדוק גם את שלב ההשפרות – האם נעשו צבעיות טבעיות (ולא מזהמות)?

3. ייצור מקומי

״ייצור מקומי״ הינו טרנד שחברות רבות אוהבות לרכב עליו. אומנם אנחנו בעד רכישה מקומית שחוסכת בזיהום השינוע – אבל שימו לב – ייצור מקומי בפני עצמו לא יכול להפוך את החברה לסביבתית!

4. חיפוש אחר תווים מיוחדים

להגיד על חברה שהיא אורגנית זה משהו אחד, לקבל תו איכות על זה – זה משהו אחר. בחו״ל מקובל יותר לקבל תווי איכות בנושאים שונים, בארץ יש לדוגמא את ״Vegan Friendly״ וגם את תקן GOTS לבדים אורגניים. שימו לב שהשגת תו רשמי זה תהליך מורכב וגם יקר, לכן צפוי שחברות קטנות לא בהכרח יוכלו לשאת בעלויות הללו.

5. לשים לב לשימוש בשפה מקצועית

חברות יכולות להשתמש במילים כמו ״טבעי״ רק בשביל למשוך את העין שלנו, זה לא אומר דבר לגבי המשמעות האמיתית של הדברים. לדוגמא – כותנה היא חומר ״טבעי״ במקור אבל כזה שתהליך הייצור שלו מאוד מזהם ולא סביבתי.

6. אריזות

במיוחד כשמדובר במותגי אונליין, יש צורך לבדוק את סוגי האריזה מסביב למוצר. האם יש שימוש בפלסטיקים? האם תפקיד האריזה נגמר בשילוח או שיש לה גם המשך חיים? על אריזות כתבתי פוסט מפורט נפרד, תוכלו למצוא אותו פה.

7. כל דבר שהוא ייצור המוני צריך לחשוד בו

ייצור שנעשה בכמויות, גם אם הוא מחומרים ברי קיימא – הוא בעייתי. מדוע? בכמויות גדולות עולה הבעיה של תנאי עובדים – מהירות הייצור בדר״כ מורידה משכורות. כמו כן, העברת סחורה מסביב לעולם מעלה את רמת זיהום האוויר. לדוגמא, רשת האופנה המהירה זארה (שהייתה אהובת נפשי), התחילה לא מזמן לדבר על החומרים שמהם מיוצריים הבגדים שלה. כל זה טוב ויפה, אמנם כל עוד היא ממשיכה לייצר עוד ועוד קולקציות בקצב מסחרר – קשה לקרוא לזה מאמצים סביבתיים באמת.

8. לכתוב לחברה

היום אפשר להגיע לכל חברה בקלות ובמהירות. אם לאותה חברה באמת אכפת מהסביבה היא תשמח לשתף אתכם במאמצים שלה.

9. לחפש סימנים מטעים

לצערי חברות רבות משתמשות היום בצבע הירוק למשל רק משום שהוא מקושר לקיימות. חברות אופנה אפילו משתמשות בסט צילומי קולקציה מינימליסטי כי הוא מקושר לחברות סביבתיות. לא מדובר בצירוף מקרים אלא במהלך שיווקי שעובד על התת מודע שלנו ועל ההקשרים האוטומטיים שהוא עושה.

10. לשים לב להצהרות לא רלוונטיות

העובדה שחברה מצהירה למשל שהיא משלמת לעובדים שלה כמו שצריך, לא נחשבת למאמץ סביבתי. אלא, מדובר בעמידה בהתחייבויות אנושיות בסיסיות. מה שאנחנו מצפים מחברה סביבתית אמיתית זה מאמץ חברתי מעבר למה שנדרש ממנה לפי חוק.